תערוכת "בין המצרים"

דב לדרברג - תערוכת יחיד

ט"ו תמוז תשע"ח - ט' אב תשע"ח | 28/6/2018-22/7/2018

אוצרת: נעה לאה כהן

דברי פתיחה: פרפ' זיוה עמישי-מייזלש

<i class="fab fa-facebook" aria-hidden="true"></i> שיתוף ב facebook
<i class="fab fa-twitter" aria-hidden="true"></i> שיתוף ב twitter
<i class="fab fa-linkedin" aria-hidden="true"></i> שיתוף ב linkedin

דב לדרברג, יליד פילדלפיה, ארה"ב הוא אמן היוצר ופעיל מעל יובל שנים. עוד בשנות ה-60 בתקופת ההיפים נטש את לימודי ספרות אנגלית באוניברסיטה כסטודנט, לטובת עשיית סרטים כחלק מתנועה מחתרתית שהתפתחה בעיקר באותה תקופה. לדרברג שעבר לגור בניו יורק, נהג להתרועע בקרב אמנים כמו ג'ון מקס, נאם גון פייק ואנדי וורהול, ובהשראת מורו סטן ברקהאז יצר סרטים קצרים במצלמת 16 ו8 מ"מ. סרטים אלו מאופיינים בשכבות הנעשות במקביל ובמקטעים רציפים. בעיצומה של עשייה אנרגטית זו לדרברג גילה את תנועת התשובה והיה בין החלוצים שעשה צעד דרמטי כזה וכמו שבאופן טוטאלי התמסר לאמנות -כך התמסר להכרת היהדות והתיישב באוהלה של תורה. את צעדיו הראשונים עשה בישיבת הדר התורה של חסידות חב"ד שם עשה את אחד הסרטים הראשונים של 'החוזרים בתשובה'. סרט מרתק זה ברוח הלירית והאבסטרקטית אליה נחשף בשנות ה-60 צולם בתקופה זו. והוא מייצג באופן שמקדים את זמנו, את המקום הלימינאלי של החוזרים בתשובה ואת הרצון שלהם לחפש מקורות מיסטיים ורוחניים בתוך האורתודוקסיה השמרנית דאז.
בשנת 67 ,בהשראת מלחמת ששת הימים, לדרברג מגיע לישראל, מתיישב בירושלים ומתחיל לעבוד בהפקות בטלוויזיה הישראלית שאך נולדה. במקביל האמן העביר קורסי אמנות הוידאו במכללה "רמת הנגב" בירוחם ובמגמת אמנות שהקים שם פרופ' מל אלכסנברג. בשנות ה-90 בעקבות היכרותו עם האמנית יעל אבי-יונה ז"ל ונישואיו לה, חלה הפריה הדדית בין השתיים. האמן התוודע לציור בסגנון 'איירבראש ריסס צבע' –ויצר קומפוזיציות הלקוחות בהשראה סגנונית מתוך סרטיו. ציורים אלו מכילים רעיונות חסידיים וקבליים עמוקים ונענים לאתגר העמוק של תיקון האמנות בהקשר היהודי, מתוך ניסיון לצקת בתוכה כוונות. כך נולדו סדרות המתעמקות ב'אור חוזר' ובאותיות העבריות שהם הבסיס החזותי שעליו נשענת תורת הסוד וטריפטיכונים המתבססים על מדרשות ואגדות תלמודיות בנושאים קיומיים. תערוכה זו מתמקדת בנושא האש והחורבן של המקדש ושעוות הנר הנמסה כחלק מסימבוליקה פנימית של ימי בין המצרים (בין יז' בתמוז לתשעה באב) ומציבה באופן מטאפורי את מסכת החיים כהליכה אינסופית בין עכבות ומעקשים המסמלים את המצרים ומתמקדת באופן שבו על פי החסידות קשיים אלו הופכים בראיה מתוקנת לגשר ולסולם במחברים בין שמיים וארץ, בין קודש וחול בין מקום וזמן.

טעימה מהתצוגה